האבולוציה שלנו

רוּטִי אַהֲבָה

חקרה, כתבה, עיצבה ואיירה

עיצוב הגופנשמה האונטליג’ונטי (ישות אינטליגנטית) הדיווין המושלם, הוא יצירת שפתו האוהבת של מעצב דיווין נשגב. כל אשר אינו מושלם נוצר כתוצאה משפתם של הנבראים במהלך האבולוציה שלהם. 2004 רוּטִי אהבה 

היווצרותן של שפות שונות ושל סְפִישִים (מינים) מובהקים, וההוכחות ששניהם התפתחו בתהליך הדרגתי, מקבילות באופן מוזר.  1871 דרווין

האם אנחנו האינטליגנטים ביותר ביקום?

ובכן, למרות שיש לנו מוח מתוחכם ואנחנו די חכמים, המוח שלנו עדיין לא הגיע למלוא הפוטנציאל שלו, ואנחנו עדיין לא יכולים לכנות את עצמנו סופר אינטליגנטים.

כמה שאנחנו משכילים, עדיין אין לנו מושג מי אנחנו ומהן היכולות המוחיות שלנו, מי חי בגלקסיה הזו או ביקום.

מה שאנחנו כן יודעים הוא, שאזורי השפה במוח שלנו הם שמייחדים אותנו ומבדילים בינינו לבין בעלי חיים האחרים.

אם נתייחס לחיים הפיזיים שלנו כאל יצירה לינגוויסטית, משוואת כל מה שקיים תהייה,

ל – פ לינגווה (שפה) = פיזיקליות

לינגווה (שפה) מוגדר כמערכת מובנית להחלפת מידע ותקשורת, בצורות ביטוי שונות. מובנית

 

הלינגווה הלינגוויסטי הסמלי כולל תקשורת ורבאלית, פנימית וחיצונית, וכן כתיבה ולקסיקון של וורדים (מילים) תחביר, דקדוק וסמנטיקה להעברת משמעות. בנוסף, הלינגווה יכול לבוא לידי ביטוי במוזיקה ובצורות חזותיות כגון סימנים, סמלים ודימויים. 

לינגווה שאינו לינגוויסטי כולל תהליכים מטבוליים, אותות, תנועתיות, הבעות, צלילים שונים ואותות כימיים.

פיזיקליות מתייחסת לכל דבר הקשור לחומר המוחשי, חי או דומם, המציג תכונות כמו גודל, צבע, מרקם ותנועה. זה כולל מאפיינים כמו מסה, נפח, צורה וצפיפות, כמו גם תחושות הנתפסות דרך החושים, כמו מגע, ראייה וקול. במונחים רחבים יותר, פיזיקליות יכולה להתייחס גם לאנרגיה, כוחות ואינטראקציות בין חלקיקים.

 

במונחים רחבים יותר, פיזיקליות יכולה להתייחס גם לאנרגיה, כוחות ואינטראקציות בין חלקיקים.

 

צלילני האלפאף (אלפבית דיווין),  מאלף עד אף (אינסוף) מסמלים את השפה  =  הסמל הפיזיקלי מסמל את המציאות הפיזית.

השפה יוצרת את המציאות הפיזית!!

יש קשר הדוק בין השפה שאנחנו מפיקים או מדברים לבין הגנטיקה והמציאות הפיזית שלנו. הוורדים שאנחנו מדברים מתהווים במציאות הפיזית ובאופן קולקטיבי יוצרים שינויים בדנ”א שלנו.

אנחנו חיים ביקום רוטט. הטבע כולו נמצא ברטט מתמיד. אפילו עצמים דוממים שנראים כחסרי תנועה רוטטים, מתנודדים ומהדהדים ברמות עדינות ביותר של תדרים.

כל מה שרוטט יוצר סאונד שמשפיע על המציאות הפיזית, גם אם הוא מחוץ לטווח השמיעה שלנו, של 20 עד 20,000 הרץ.

תדרי הקול השונים שמופקים על ידי הוורדים שאנחנו מדברים והמשמעויות שלהם, לא רק מפעילים את הנוירונים במוחנו, אלא גם משפיעים על כל תא ותא בגופנשמה שלנו.

כל מה שקיים בסביבתנו הקרובה ומאז הגלובליזציה גם במקומות אחרים מרוחקים מושפע מהוורדים שאנחנו מדברים.

לכל וורד שנאמר בשפה הסמלית יש כוח אנרגטי עצום. כאשר וורד חדש מתווסף לשפה, הוא יוצר שינויים או חידושים, וכאשר מפסיקים לומר וורד מסוים הוא מפסיק להתקיים במציאות הפיזית.

כאשר שפה חדשה מתפתחת היא תמיד יוצרת בעלי חיים או צמחים רב תאיים או מיקרו חד תאיים חדשים!

דוגמה טובה לתופעה זו, ניתן לראות באוסטרליה וכמו כן באיים מבודדים, בהם חיים מספר בעלי חיים וצומחים צמחים ייחודיים ויוצאי דופן, וזאת משום שהיו מנותקים לחלוטין משאר בעלי החיים על הפלנטה במשך שנים רבות, ופיתחו שפות ייחודיות משלהם.

בהסתמך על משוואה זו במחקר שלי, ברצוני לשתף אתכם בגישה חלוצית חדשה לאופן שבו התפתחנו.

שני סוגי שפות יצרו אותנו להיות מי שאנחנו היום.

1. שפת הדיווין שכולה אוהבת, מושלמת ונטולת פגמים, יצרה את החיים הדיווין אינטליגנטים בכל היקום, המכונים האונטליג’ונטים או אנחנו.

2. השפות השונות שהופקו או נאמרו על ידינו הדיווין אונטליג’ונטים במהלך האבולוציה שלנו.

בכל שלב בהתפתחות הדיווין אונטליג’ונטית שלנו, השפות שהפקנו או דיברנו יצרו שינויים בקידוד הגנטי המושלם ש’אהבה הדיווין’ אמר והיווה תחילה, ועיצבו מחדש את גופנשמותינו. (גוף ונשמה מחוברים כאחד.)

בשם ‘אהבה הדיווין’ אני מתכוון למקור הנשגב ביותר של תדר האהבה שקיים, שמתהווה במציאות פיזית אוטופית של חיים אינסופיים אידיאלים בגופנשמה אונטליג’ונטי מושלם, של השמחה הטהורה ביותר, אושר, חינניות ומושלמות.

בהתאם לשפה, חלק מהדיווין אונטליג’ונטים המשיכו להתפתח ולהתקדם לשלב האבולוציוני הדיווין הבא שלהם. בעוד שאחרים השתנו פיזית עד כדי כך שהם התפלגו מהאבולוציה הליניארית של הדיווין אונטליג’ונטים ויצרו ספישים חדשים לגמרי.

ברגע שהספישים החדשים התהוו, הם המשיכו לפתח שפות עצמאיות משלהם ויצרו שינויים נוספים ברצף הגנטי שלהם.

שפות מסוימות יצרו יותר מדי פגמים והביאו לסיום חייהם בפלנטה זו, בעוד ששפות אחרות גרמו לשינויים גנטיים שיצרו תת ספישים או בעלי חיים חדשים לחלוטין, חלקם אקזוטיים ומשונים ביותר.

וככל שהדיווין אונטליג’ונטים התפתחו, ופיתחו שפות חדשות, הם יצרו ספישים חדשים וכן הלאה …

לדוגמה, האבולוציה שלנו משלב התא האיקריוטי הראשון לשלב המולטי תא הכדורי שלנו, וכן הלאה… (לפני כ 2,100 – 900 מגה שנים)

כאשר ספישים חדשים מתפלגים מהאבולוציה הליניארית של האונטליג’ונטים, הגופנשמה שלהם נותר הומוגני (מאותו סוג, דומה בתכונותיו) לאותו שלב ממנו הם התפלגו.

זה כאילו שהדנ”א שלהם קופא בזמן והם יכולים רק לערבב את הגנים שלהם, לשכפל או למחוק אותם, להדליק או לכבות אותם, או ליצור אללים חדשים. (אללים הם השינויים הקלים שמתרחשים בבסיסי הדנ”א T, G, C, A של אותו הגן.)

ספישים חדשים אלו ממשיכים להתפתח ולהתקדם במגבלות ההרכב הגנטי שלהם, ויוצרים אבולוציה לינארית נפרדת מהאונטליג’ונטים ועצים פילוגנטיים משלהם.
(עצים פילוגנטיים הם קשרים אבולוציוניים בין הספישים השונים.)

האבולוציה האונטליג’ונטית שלנו הייתה תהליך ליניארי (חד קווי) מפשוט למורכב, משמעות הדבר הוא שכל איבר ומערכת בגופנשמותינו התפתחו פעם אחת.

תהליך אבולוציוני ליניארי פשוט זה הוא הדרך בה כל צורות החיים מתפתחות. הן יכולות להתקדם במסגרת המגבלות הגנטיות שלהן, לסגת בּדֵֶה אבולוציה (להתפתח לאחור) ולאבד חלק מתכונותיהן, או להפסיק לחיות על פלנטה זו.

כ 98-99% מכול הספישים שאי פעם חיו על הפלנטה הזו כבר אינם קיימים כאן.

ישנן שלוש סיבות עיקריות לכך שהם כבר לא חיים בפלנטת הגן שלנו.

1. הספישים השונים שהתפלגו מהאבולוציה הליניארית הדיווין אונטליג’ונטית, כל הזמן משתנים פיזית מכיוון שהשפות שלהם כל הזמן משתנות.

לפעמים שינוים לינגוויסטים יוצרים ספישי בעלי חיים שונים לגמרי. לדוגמה קבוצת דינוזאורים דו רגליים המכונים תרופודים התפתחו לציפורים מודרניות.

2. השפות של ספישי בעלי החיים השונים יצרו יותר מדי פגמים גנטיים שלא אפשרו את המשך קיומם בפלנטה זו.

3. השפות של ספישי בעלי החיים השונים יצרו שינויים קיצוניים במערכת האקולוגית, ושינו באופן מהותי את האקלים בפלנטה שלנו עד כדי כך שהם הם לא יכלו להסתגל לשינויים האלה.

מגוון החיים בפלנטה זו הוא עצום. היחסים והאינטראקציות בין ספישי בעלי החיים השונים הוא מאוד מורכב.

הפענוח והחיבור בין אבולוציות לינאריות בתוך לינאריות, שכל אחת מהן מתפתחת בקצב אחר, לאורך פרקי זמן שונים, זו משימה מאתגרת עצומה.

השאלה הנפוצה ביותר לגבי האבולוציה היא, אם התפתחנו מקופי האדם, מדוע קופי אדם עדיין חיים כאן?

זו שאלה טובה והתשובה היא פשוטה.

לא התפתחנו מהקופים, הקופים התפתחו מאיתנו.

מה שאנחנו אומרים מתהווה במציאות הפיזית.

השפות השונות שהפקנו או דברנו בעבר ומה שאנחנו אומרים כיום, מתהווה במציאות הגנומית והפיזית שלנו.

שפת אהבה הדיווין בראה לכל אחד מאיתנו גופנשמה מושלם ומוח ייחודי.

מה שכל כך מדהים במוחנו הוא שאהבה הדיווין ברא עבורנו מוח שלא רק מסוגל לאחסן כמות עצומה של מידע חדש ולזכור אותו, אלא גם מוח עם היכולת לדבר בשפה סמלית, שהיא המנגנון לשינוי הגנטיקה והמציאות הפיזית שלנו.

בעבר מדענים חשבו שנוירוג’נסיס, התהליך שבו נוירונים חדשים נוצרים במוח, התרחש רק בשלב ההתפתחות העוברי שלנו ושאנחנו מוגבלים לנוירונים שאיתם נולדנו.

מחקרים עדכניים יותר מראים שנוירוג’נסיס הוא תהליך שמתרחש לאורך כל החיים.

לא רק שאנחנו מפסלים את מוחנו באופן אינדיבידואלי וקולקטיבי באמצעות ההתנסויות, המחשבות והבחירות שלנו במהלך חיינו, אלא שאנחנו גם יכולים ליצור שינויים גנטיים בגנום שלנו על ידי הוורדים שאנחנו בוחרים לדבר.

על ידי הבנה קולקטיבית כיצד נוצר המגוון העצום של החיים ומה גורם לפגמים בגופנשמה שלנו, תהיה לנו את היכולת להבין מי אנחנו, מאיפה באנו, להבריא את גופנשמותינו באופן מוחלט, להצמיח איברים חדשים וכתוצאה מכך לעצב מחדש את תהליך האבולוציה העתידי שלנו במודע, בבקיאות ובאופן מושכל.

הגִ’ינוּס (סוג טקסונומי) פאן (שם מדעי) כולל שני ספישים מודרניים חיים, השימפנזים עם ארבעה או אולי חמישה תת ספישים, וקרובי משפחתם הבונובו.

הבונובו הוא ספישי חנני יותר שהתפלג משימפנזה קדמוני לפני כ 930,000 שנים.
הסיבה שלשימפנזה המודרני יש תת ספישים, הוא מפני שהם חיים באזורים גיאוגרפיים שונים וכל אוכלוסייה פיתחה שפה מעט שונה.

לבונובו לעומת זאת אין תת ספישים מכיוון שהאוכלוסייה שלהם מרוכזת באזור גיאוגרפי אחד ושפתם לרוב אחידה.

לפני כ 10 – 7 מגה שנים או ייתכן שקודם לכן, קבוצה של אונטליג’ונטים פיתחו שפה ששינתה את הדנ”א שלהם והם התפלגו מהאבולוציה הלינארית של שאר האונטליג’ונטים.

באותה תקופה, התכונות הפיזיות שלנו היו דומות לשלהם. אך עם הזמן, הגנטיקה שלנו המשיכה להתפתח והובילה אלינו, הדיווין אונטליג’ונטים, בעוד שהמבנה הגנטי שלהם נשאר כפי שהיה ויצר אבולוציה ליניארית נפרדת של קופי אדם.

מאחר והם התפלגו מאיתנו כאשר הטווח הקולי שלנו היה די מוגבל ואזורי השפה במוחנו עדיין לא נוצרו במלואם, ההתקדמות אבולוציונית שלהם תהיה מוגבלת לגנטיקה שהייתה להם בזמן הפילוג.

האבולוציה הליניארית של השימפנזים והבונובו תמשיך להתפתח או תפסיק להתקיים על הפלנטה הזו, בהתאם להתפתחות שפתם.

קשה לקבוע את מהירות שלבי האבולוציה שלנו במדויק, שכן הם מושפעים מגורמים שונים כמו גנטיקה, תנאים סביבתיים, שפה והתנהגות קולקטיבית.

על פי תיעוד המאובנים ולוח הזמנים הגיאולוגי, האבולוציה שלנו מחולקת לשלבים מובהקים, כאשר כל שלב מורכב, מפותח ומתקדם יותר מקודמו. 

התובנה של דרווין שכל בעלי החיים קשורים זה לזה, היא עובדה שנתמכת על ידי הביוכימיה והביולוגיה המולקולרית.

למעט מספר מינורי של יוצאים מהכלל, בתאיהם של מרבית בעלי החיים שחיים על פני הפלנטה הזו יש מבנה קוד גנטי אחיד והם מורכבים מאותה קבוצה של 20 חומצות אמינו.

האחידות בהרכב זה מראה שלעצים הפילוגנטיים של ספישי (מיני) בעלי החיים המגוונים ביותר על פני הפלנטה הזו יש אב קדמון משותף.

אם נחזור חזרה בזמן לשלבים השונים של האבולוציה שלנו, האבות הקדמונים של כל הספישים השונים שקיימים תמיד יהיו אנחנו, האונטליג’ונטים.

בחזרה בזמן לפני כ 630 – 570 מגה שנים, היא דוגמה לספשים קדומים שהתפלגו מהאבולוציה הליניארית שלנו, בתקופה שמערכת העצבים, מערכת העיכול והמערכת הסירקולטורית שלנו רק החלו להיווצר.

פיילום פלטיהלמינטס שהתפלג מאתנו לפני 630 מגה שנים מכיל מעל 25,000 ספשים חיים ידועים. פיילום נמטודה שהתפלג מאתנו לפני 589 מגה שנים מכיל מעל 28,000 ספשים חיים ידועים. פיילום אקינודרמטה שהתפלג מאתנו לפני 570 מגה שנים מכיל מעל 7,000 ספשים חיים ידועים.

תגליות של מאובנים חדשים או נתוני מידע גנטי חדש שמשנים את הבנת ציר הזמן האבולוציוני שלנו, יוצרים לעיתים קרובות שינויים במודלים הטקסונומיים.

בהתבסס על המודל הנוכחי של העץ האבולוציוני הפילוגנטי, אני מציע שעץ החיים המסורתי הנובע מגזע אחד, יוחלף בהתקדמות ליניארית המייצגת את האבולוציה האונטליג’ונטית שלנו, ממנה התפלגו והתפתחו מאיתנו בתקופות זמן שונות או בשלבים שונים, המגוון העצום של ספישי בעלי חיים.

השלבים העיקריים של האבולוציה הלינארית האונטליג’ונטית שלנו ממוספרים באופן סמלי 1, 2, 3, וכן הלאה … מכל שלב החצים מצביעים על עץ פילוגנטי חדש שנוצר על ידי השפות שאנחנו וספישי בעלי החיים אחרים הפקנו או דיברנו. (העצים הפילוגנטיים הם סמליים להמחשה בלבד ואינם מדויקים מדעית.)

רוב ספישי בעלי החיים שחיו אי פעם על הפלנטה הזאת לא התאבנו. לכן ההימצאות של כל מעברי הביניים באבולוציה האונטליג’ונטית שלנו היא בלתי אפשרית.

כאשר מאובני ביניים חסרים מרשומות המאובנים ונוצר פער גדול באבולוציה האונטליג’ונטית, ישנן דרכים נוספות לדעת כיצד שלבי הביניים עשויים היו להתפתח או להיראות.

1. ישנם קווי דמיון מובהקים בין שלבי ההתפתחות העובריים שלנו, מהתא הראשון עד הלידה ולאחר מכן עד לבגרותנו, לבין השלבים ההומולוגיים של האבולוציה האונטליג’ונטית שלנו, מהתא האיקריוטי הראשון שהחל להתפתח על פלנטה זו, ועד להתפתחות ישות אונטליג’ונטית רב תאית מורכבת, הדוברת בשפה סמלית. בדומה להתפתחות העוברית בסביבה המימית של הרחם, האבולוציה שלנו החלה בתוך המים. לאחר שהתפתחו לנו ריאות נשמנו את הנשימה הראשונה שלנו, ולאחר שזחלנו מחוץ למים על ארבע גפיים ועמדנו יציבים על שתי רגליים, התחלנו ללכת, וכן הלאה…

2.הגנטיקה יכולה להניב מידע חשוב על האבולוציה האונטליג’ונטית ולתת מספר רמזים מעניינים שיכולים לעזור למלא את הפער שנוצר בשלבי הביניים החסרים.

על ידי השוואה בין כמויות גדולות של נתונים גנומיים, וזיהוי גנים משותפים בקרב בעלי החיים, מדענים יכולים לזהות את יחסי הקרבה בין בעלי החיים השונים.

3.דרך נוספת להבין כיצד התפתחנו היא להתבונן במאובנים חיים, שהם למעשה בעלי חיים שעדיין חיים כיום, ששייכים לעצים פילוגנטיים שהתפלגו מאתנו במהלך שלבי האבולוציה שלנו.

ציר זמן האבולוציה משתכלל ומתעדכן כל הזמן ככל שמתגלים גילויים חדשים ומידע חדש נאסף.

כדי לקבוע את ציר זמן האבולוציה שלנו מדענים משלבים מספר שיטות תיארוך שונות.

1. תיארוך מוחלט. כדי להעריך את גילם של סלעים או מאובנים ולתת להם טווח תאריכים ממשי בשנים, מדענים משתמשים בשיטת תיארוך מוחלטת שמבוססת על מדידת שיעורי ההתפרקות של יסודות רדיואקטיביים.

עבור מאובנים בני פחות מכ 60 מיל (אלף) שנים הם משתמשים בשיטת תיארוך פחמן 14 ולמאובנים או סלעים קדומים יותר, כמו מטאוריטים בני 4.5 גיגה (ביליון) שנים, הם משתמשים בשיטת תיארוך אשלגן ארגון 40.

2. תיארוך יחסי. תיארוך יחסי היא שיטה נוספת שממקמת את המאובנים על ציר זמן לפי מיקומם בשכבות הסלע. שיטה זו אינה נותנת תאריך ממשי אך ממקמת את האירועים הגיאולוגיים לפי סדר כרונולוגי.

3. השעון המולקולרי. טכניקת השעון המולקולרי היא שיטה חדשה יחסית לתיארוך ציר זמן אבולוציוני באמצעות נתונים גנטיים וביוכימיים.

השעון המולקולרי הוצג לראשונה בתחילת שנות ה60 ומאז שיטה זו התפתחה והתקדמה באופן ניכר.

שיטה זו מודדת ומשווה את מספר המוטציות שמתרחשות לאורך זמן ברצף הגנטי של ספישי בעלי החיים שונים. מה שמאפשר לתארך את הזמן בו הם התפלגו מאיתנו, או ספישי בעלי חיים אחרים.

כאשר שיעור המוטציה בין הספישי בעלי החיים קבוע, זמן ההתפלגות המשוער הוא מדויק למדי. אך גנטיקה היא הרבה יותר מורכבת ממה שחשבו בעבר.

נתונים עדכניים מראים שקיימים שיעורי מוטציה שונים בין ספישי בעלי החיים, אפילו בין אלה השייכים לאותה משפחה.

ישנם גם שיעורי מוטציה שונים באזורים שונים של אותו הגנום מכיוון שישנם גנים שצוברים מוטציות מהר יותר מאחרים.

למרות האתגרים הרבים והאי דיוקים ששיטה זו הניבה בעבר, שיטה זו הולכת ומתקדמת.

ההתקדמות בטכנולוגיה הגנטית והשיטות העדכניות של המחקר הגנטי, משתכללות ומוסיפות מעת לעת מידע חדשני נוסף שמעדכן את ציר הזמן האבולוציוני שלנו, ומביא לתובנות נוספות בהבנת התפתחות החיים.

כל אחד מהפרקים הבאים מייצג שלב בהתפתחות האונטליג’ונטית שלנו.

על מנת להמחיש את משך הזמן העצום שלקח לנו להיות מי שאנחנו היום, הוספתי שני צירי זמן, אחד שנתי והשני יומי.

למרות שציר סיבוב הפלנטה שלנו אינו סדיר, בעבר הימים היו קצרים יותר מכפי שהם היום, כדי להמחיש את האבולוציה שלנו בימים, הכפלתי את השנים לפי לוח השנה העכשווי של 365.25 ימים, ועגלתי את התוצאה.

ההרגשה שלי היא ששלבי האבולוציה האונטליג’ונטית שלנו היו קדומים בהרבה מהזמנים שפורסמו עד כה. בכל פעם שמתגלים מאובנים קדומים יותר או מתווסף מידע גנטי חדש, ציר הזמן האבולוציוני זז אחורה לתקופה קדומה יותר.

את הקונספט של מקום אוטופי, אידילי יפה, שבו החיים התקיימו בעבר בדו קיום שָׁלֵו  והרמוני עם הטבע והדיווין, ניתן למצוא בכמה מיתוסים, אגדות וסיפורים קדומים.

כדי לעורר את המושג האידיאלי הזה לעידן הנוכחי שלנו, שבו החזון של חיים אוטופיים אינו מוגבל למקום או מיקום מסוים, אלא מקיף את הפלנטה שלנו כקהילה גלובלית מאוחדת אחת, בחרתי שלא לנקוב בשמות של המדינות השונות, אלא להתייחס רק ליבשות, מקומות שונים וערים בהן נמצאו מאובנים או חפצי אמנות ארכיאולוגיים.

זמני האבולוציה מופיעים לפי שמות המספרים של מערכת היחידות הבינלאומית (SI) הידועה בשם השיטה המטרית.

השמות דסו (עשר), סנטו (מאה), מיל (אלף), הם בהשראת השמות דסי (עשירית), סנטי (מאית), ומילי (אלפית). ממגה (מיליון), גיגה (מיליארד), טרה (טריליון) ואילך, שמות המספרים הם ללא שינוי.

האיורים שמופיעים בפרקים הם לא בקנה מידה ואינם מדויקים מבחינה מדעית, הם מסוגננים להמחשה בלבד.

 

זכויות יוצרים © 2024-2005 כל הזכויות שמורות לרוטי אהבה.