Copyright © 2005–2026, All rights reserved to Ruti Aahava.
הרעיון שלשפה שאנחנו מדברים יש כוח עצום, הרבה מעבר להיותה רק אמצעי תקשורת, היה נושא למחקר ולדיון בקרב מדענים ופילוסופים במשך מאות שנים.
תגליות עדכניות בתחום האפיגנטיקה והנוירופלסטיות מראות שהחוויות שלנו, למידה, מחשבות חוזרות ונשנות וְהַוֶורְדִים (המילים) שאנחנו מדברים תורמים לחיווט מחדש של הקשרים הנוירונליים במוחנו, ומשפיעים על תהליכים פיזיולוגיים, ביולוגיים ואבולוציוניים.
מחקרים בתחום מדעי המוח מראים ששפה חיובית ואוהבת משפיעה על אזורים במוח שקשורים לתגמול ומוטיבציה. השפעה זו תומכת בתהליכים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים המשפיעים על איכות החיים, חיזוק קשרים חברתיים, טיפוח היצירתיות, בריאות טובה ואריכות ימים.
לראשונה, רוטי מציגה תיאוריה פורצת דרך החושפת שקיים קשר הדוק בין השפה לגנטיקה. היא מדגישה שעד כמה שזה נראה מוזר, הסיפורים, הנרטיבים והַוֶורְדִים שאנחנו בוחרים לומר הם הכוח המניע שיוצר שינויים בדנ”א שלנו, מעצב את המציאות הפיזיקלית והאבולוציה שלנו.
בספר זה רוטי מראה כיצד, בשלבים שונים של האבולוציה הדיוויניטית שלנו, ההתפלגויות מהאבולוציה הליניארית שלנו הובילו להיווצרותם של ספישים אחרים ששכתבו מחדש את הקוד הגנטי שלהם, ובכך יצרו אבולוציה ליניארית נפרדת משלהם.
ממצאי מאובנים יחד עם מידע גנטי עדכני מובילים לעיתים קרובות לשינויים במודלים הטקסונומיים. שינויים מתמשכים אלו מדגישים את הצורך בייצוג מדויק יותר של האבולוציה המורכבת שלנו.
בהתבסס על מחקריה, רוטי מציעה להחליף את עץ החיים הפילוגנטי המסורתי של דרווין בהתקדמות ליניארית מולטי שלבית של האבולוציה שלנו בלבד, ממנה התפלגו והתפתחו המגוון העצום של סְפִִּישֵׁי (מיני) בעלי החיים בפלנטה זו.
העץ האבולוציוני הראשון שצ׳ארלס דרווין שרטט ביומנו בשנת 1837.
התקדמות ליניארית מולטי שלבית של האבולוציה הדיווין אונטליג’ונטית שלנו, ממוספרת באופן סמלי 1, 2, 3 וכן הלאה… ממנה התפלגו כל ספישי (מיני) בעלי חיים בפלנטה זו.
באמצעות המשוואה השיתופית רוטי מציעה שהלינגווה (השפה) שהפקנו או דיברנו במהלך האבולוציה שלנו, יצרה שינויים בתהליך האבולוציה האונטליג׳ונטית שלנו, שאהבה הדיווין אמר והיווה באהבה במושלמות תחילה.
אנחנו חיים ביקום רוטט. הטבע כולו נמצא ברטט מתמיד. אפילו עצמים דוממים שנראים כחסרי תנועה רוטטים, מתנודדים ומהדהדים ברמות עדינות ביותר של תדרים. כל מה שרוטט יוצר סאונד שמשפיע על המציאות הפיזית, גם אם הוא מחוץ לטווח השמיעה שלנו, של 20 עד 20,000 הרץ.
תדרי הקול המופקים על ידי הַוֶורְדִים שאנחנו מדברים, יחד עם המשמעויות שלהם, לא רק מפעילים את הנוירונים במוחנו, אלא משפיעים על כל תא ותא בגוף שלנו, בנשמה והנפש שלנו. כל מה שקיים בסביבתנו הקרובה ומאז הגלובליזציה, גם במקומות מרוחקים מושפע ממה שאנחנו אומרים. (נשמה היא החיות של כל המערכות בגוף והנפש היא מכלול החוויות, המחשבות, הרגשות והתודעה שלנו.)
שפת הדיווין היא אהבה טהורה. משמעות הדבר היא וֶורְדִים שאינם טובים, אוהבים או מיטיבים, אינם דיווין, ואינם יכולים לקדם אותנו הלאה.
לכל וורד מדובר בשפה הסמלית שלנו יש עוצמה אדירה. כאשר אנחנו מדברים בשפה דיוויניטית אוהבת, היא מקדמת את ההתפתחות שלנו כישות אונטליג’ונטית דיוויניטית. לעומת זאת, כאשר אנחנו מדברים וורדים שאינם דיווין, ההתפתחות שלנו כישויות דיוויניטית פוסקת.
כאשר שפה חדשה מתפתחת היא תמיד יוצרת ספישי בעלי חיים וצמחים חדשים, וכן גם אורגניזמים מיקרו חד תאיים חדשים.
שני סוגי שפות עיצבו את האבולוציה שלנו.
1. שפת הדיווין שכולה אוהבת, מושלמת, הרמונית ואידאלית יצרה את החיים הדיווין אונטליג’ונטים (אינטליגנטים) ברחבי היקום.
2. השפות השונות שהופקו או נאמרו על ידינו, הדיווין אונטליג’ונטים, ועל ידי הספישים השונים שהתפלגו מאיתנו במהלך האבולוציה שלנו.
בכל שלב בהתפתחות הדיווין אונטליג’ונטית שלנו, השפות שהפקנו או דיברנו יצרו שינויים בקידוד הגנטי המושלם שאהבה, הבורא האחד והיחיד הדיווין הנשגב, אמר והיווה תחילה. לאחר מכן שינויים אלה עיצבו מחדש את גופנשמותינו.
השם ‘אהבה הדיווין’ מתייחס למקור הנשגב ביותר של תדר האהבה האינסופי, המתהווה כמציאות פיזית מושלמת, אידיאלית, אוטופית.
בהתאם לשפתם, חלק מהדיווין אונטליג’ונטים המשיכו להתפתח ולהתקדם לשלב האבולוציוני הדיווין הבא שלהם, בעוד שאחרים יצרו שינויים גנטיים שהובילו לפילוג מהאבולוציה הליניארית של הדיווין אונטליג’ונטים, וכתוצאה מכך נוצרו ספישים חדשים לגמרי.
האבולוציה האונטליג’ונטית שלנו הייתה תהליך ליניארי (חד קווי) מפשוט למורכב, משמעות הדבר היא שכל איבר ומערכת בגופנשמותינו התפתחו פעם אחת.
תהליך אבולוציוני ליניארי זה הוא הדרך בה כל בעלי החיים מתפתחים לאחר ההתפלגות מאתנו. עם זאת, הם יכולים להתקדם רק במסגרת המגבלות הגנטיות שלהם, לסגת בּדֵֶה אבולוציה (להתפתח לאחור) ולאבד חלק מתכונותיהם, או להפסיק לחיות על פלנטה זו.
ברגע שספישים חדשים מתהווים, הם ממשיכים לפתח שפות עצמאיות משלהם, ויוצרים שינויים נוספים ברצף הגנטי שלהם. חלקם יוצרים תת ספישים חדשים, בעוד שאחרים מתפתחים לבעלי חיים חדשים לגמרי, חלקם אקזוטיים ומוזרים ביותר.
איור זה מציג ארבעה שלבים באבולוציה שלנו, מהתא היוּקַרִיוֹטִי הראשון ועד לשלב המולטי תאי כדורי, לפני כ 2,100 – 900 מגה (מיליון) שנים.
כאשר מתרחשת התפלגות מהאבולוציה הליניארית של הדיווין אונטליג’ונטים, הספישים החדשים נותרים הומוגניים (מאותו סוג, דומה בתכונותיו) לשלב ממנו הם התפלגו.
זה כאילו שהדנ”א שלהם מפסיק להתפתח בזמן ההתפלגות ומאפשר להם רק לערבב את הגנים הקיימים, לשכפל או למחוק חלק מהם, להפעיל או לכבות גנים מסוימים, או ליצור אללים חדשים. (אללים הם השינויים הקלים שמתרחשים בבסיסי הדנ”א T, G, C, A בתוך אותו הגן. לדוגמה, השינויים בגן MC1R מובילים למגוון של צבעי שיער ועור, מכהה לבהיר , כולל שיער אדום.)
כ 98-99% מכול הספישים שאי פעם חיו על הפלנטה הזו כבר אינם חיים כאן, בשל מספר גורמים מרכזיים.
1. סְפִּישֵׁי בעלי החיים כל הזמן עוברים שינויים פיזיים בעקבות ההתפתחות המתמדת של שפותיהם. שינויים אלו משפיעים על המבנה הביולוגי שלהם, שלעיתים מוביל להופעת בעלי חיים חדשים לחלוטין. לדוגמה, קבוצת דינוזאורים דו רגליים, המכונים תרופודים, התפתחו לציפורים מודרניות.
2. כאשר שפות יוצרות פגמים גנטיים, החיים אינם יכולים להמשיך להתקיים בפלנטה זו.
3. בנוסף, שפות יכולות ליצור טרנספורמציות בסביבה ובמערכת האקולוגית, ולשנות מהיסוד את האקלים, האטמוספרה והמשאבים של הפלנטה שלנו. כאשר שינויים אלה נעשים קיצוניים מדי, ספישים רבים אינם יכולים להסתגל, ובסופו של דבר האבולוציה הליניארית שלהם מפסיקה להתפתח.
מגוון החיים בפלנטה זו הוא עצום. היחסים והאינטראקציות בין ספישי בעלי החיים השונים הוא מאוד מורכב. הפענוח והחיבור בין אבולוציות לינאריות בתוך לינאריות, שכל אחת מהן מתפתחת בקצב אחר לאורך פרקי זמן שונים, זו משימה מאתגרת עצומה.
מה שאנחנו אומרים מתהווה במציאות הפיזית.
השפות השונות שהפקנו או דברנו בעבר ומה שאנחנו אומרים כיום, מתהווה במציאות הגנומית והפיזית שלנו.
שפת אהבה הדיווין בראה לכל אחד מאיתנו גופנשמה מושלם ומוח ייחודי.
מה שכל כך מדהים במוחנו הוא שאהבה הדיווין ברא עבורנו מוח שלא רק מסוגל לאחסן כמות עצומה של מידע חדש ולזכור אותו, אלא גם מוח עם היכולת לדבר בשפה סמלית, שהיא המנגנון לשינוי הגנטיקה והמציאות הפיזית שלנו.
בעבר מדענים חשבו שנוירוג’נסיס, התהליך שבו נוירונים חדשים נוצרים במוח, התרחש רק בשלב ההתפתחות העוברי שלנו ושאנחנו מוגבלים לנוירונים שאיתם נולדנו.
מחקרים עדכניים יותר מראים שנוירוג’נסיס הוא תהליך שמתרחש לאורך כל החיים.
לא רק שאנחנו מפסלים את מוחנו באופן אינדיבידואלי וקולקטיבי באמצעות ההתנסויות, המחשבות והבחירות שלנו במהלך חיינו, אלא שאנחנו גם יכולים ליצור שינויים גנטיים בגנום שלנו על ידי הוורדים שאנחנו בוחרים לדבר.
על ידי הבנה קולקטיבית כיצד המגוון העצום של החיים נוצר ומה גורם לשינויים המיטיבים והלא רצויים בדנ”א והגופנשמה שלנו, תהיה לנו את היכולת להבין מי אנחנו, מאיפה באנו, להבריא את גופנשמותינו באופן מוחלט, להצמיח איברים חדשים וכתוצאה מכך לעצב מחדש את תהליך האבולוציה העתידי שלנו במודע, בבקיאות ובאופן מושכל.
השאלה הנפוצה ביותר לגבי האבולוציה היא,
אם התפתחנו מקופי האדם, מדוע קופי אדם עדיין חיים כאן?
זו שאלה טובה והתשובה היא פשוטה.
לא התפתחנו מהקופים, הקופים התפתחו מאיתנו.
הגִ’ינוּס (סוג טקסונומי) פאן (שם מדעי) כולל שני ספישים מודרניים חיים, השימפנזים עם ארבעה או אולי חמישה תת ספישים, וקרובי משפחתם הבונובו.
הבונובו הוא ספישי חנני יותר שהתפלג משימפנזה קדמוני לפני כ 930,000 שנים.
הסיבה שלשימפנזה המודרני יש תת ספישים, הוא מפני שהם חיים באזורים גיאוגרפיים שונים וכל אוכלוסייה פיתחה שפה מעט שונה.
לבונובו לעומת זאת אין תת ספישים מכיוון שהאוכלוסייה שלהם מרוכזת באזור גיאוגרפי אחד ושפתם לרוב אחידה.
לפני כ 8 – 7 מגה שנים או ייתכן שקודם לכן, קבוצה של אונטליג’ונטים פיתחו שפה ששינתה את הדנ”א שלהם והם התפלגו מהאבולוציה הלינארית של שאר האונטליג’ונטים.
באותה תקופה, התכונות הפיזיות שלהם היו דומות לשלנו. עם הזמן, המבנה הגנטי שלנו המשיך להתפתח, והוביל אלינו, הדיווין אונטליג’ונטים. בינתיים, המבנה הגנטי שלהם נותר דומה לתקופה שבה הם התפלגו מאיתנו, מה שהוביל להיווצרות קופי האדם הנוכחיים, שגם הם התפתחו מאז ויצרו אבולוציה ליניארית נפרדת משלהם.
מאחר והם התפלגו מאיתנו כאשר הטווח הקולי שלנו היה די מוגבל ואזורי השפה במוחנו עדיין לא נוצרו במלואם, ההתקדמות אבולוציונית שלהם תהיה מוגבלת לגנטיקה שהייתה להם בזמן הפילוג.
האבולוציה הליניארית של השימפנזים והבונובו תמשיך להתפתח או תפסיק להתקיים על הפלנטה הזו, בהתאם להתפתחות שפתם.
שלבי האבולוציה שלנו
קשה לקבוע את מהירות שלבי האבולוציה שלנו במדויק, שכן הם מושפעים מגורמים שונים כמו גנטיקה, תנאים סביבתיים, שפה והתנהגות קולקטיבית.
על פי תיעוד המאובנים ולוח הזמנים הגיאולוגי, האבולוציה שלנו מחולקת לשלבים מובהקים, כאשר כל שלב מורכב, מפותח ומתקדם יותר מקודמו.
התובנה של דרווין שכל בעלי החיים קשורים זה לזה, היא עובדה שנתמכת על ידי הביוכימיה והביולוגיה המולקולרית.
למעט מספר מינורי של יוצאים מהכלל, בתאיהם של מרבית בעלי החיים שחיים על פני הפלנטה הזו יש מבנה קוד גנטי אחיד והם מורכבים מאותה קבוצה של 20 חומצות אמינו.
האחידות בהרכב זה מראה שלעצים הפילוגנטיים של ספישי (מיני) בעלי החיים המגוונים ביותר על פני הפלנטה הזו יש אב קדמון משותף.
אם נחזור חזרה בזמן לשלבים השונים של האבולוציה שלנו, האבות הקדמונים של כל הספישים השונים שקיימים תמיד יהיו אנחנו, האונטליג’ונטים.
בחזרה בזמן לפני כ 630 – 570 מגה שנים, היא דוגמה לספשים קדומים שהתפלגו מהאבולוציה הליניארית שלנו, בתקופה שמערכת העצבים, מערכת העיכול והמערכת הסירקולטורית שלנו רק החלו להיווצר.
פיילום פלטיהלמינטס שהתפלג מאתנו לפני 630 מגה שנים מכיל מעל 25,000 ספישים חיים ידועים.
פיילום נמטודה שהתפלג מאתנו לפני 589 מגה שנים מכיל מעל 28,000 ספישים חיים ידועים.
פיילום אקינודרמטה שהתפלג מאתנו לפני 570 מגה שנים מכיל מעל 7,000 ספישים חיים ידועים.
תגליות של מאובנים חדשים או נתוני מידע גנטי חדש שמשנים את הבנת ציר הזמן האבולוציוני שלנו, יוצרים לעיתים קרובות שינויים במודלים הטקסונומיים.
בהתבסס על המודל הנוכחי של העץ האבולוציוני הפילוגנטי, אני מציע שעץ החיים המסורתי הנובע מגזע אחד, יוחלף בהתקדמות ליניארית המייצגת את האבולוציה האונטליג’ונטית שלנו, ממנה התפלגו והתפתחו מאיתנו בתקופות זמן שונות או בשלבים שונים, המגוון העצום של ספישי בעלי חיים.
השלבים העיקריים של האבולוציה הלינארית האונטליג’ונטית שלנו ממוספרים באופן סמלי 1, 2, 3, וכן הלאה … מכל שלב החצים מצביעים על עץ פילוגנטי חדש שנוצר על ידי השפות שאנחנו וספישי בעלי החיים אחרים הפקנו או דיברנו. (העצים הפילוגנטיים הם סמליים להמחשה בלבד.)